תיק מקרקעין – פסק דין עליון – 2018
בית המשפט העליון דחה ביום 13.12.2018 ערעור שהוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי בנצרת בתיק מקרקעין, בו נקבע שקביעת שאלת הקטינות של עסקה שקדמה לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אינה מתמצה בשאלת גילו של האדם.
מדובר בתביעה להצהרה על עסקת מכר קרקע משנת 1960 ורישומה בטאבו.
העסקה נערכה בייפוי כוח בלתי חוזר לא נוטריוני שבו אם ושני ילדיה בני ה- 12 ו- 13 שנים מכרו את הקרקע שירשו מאבי המשפחה לרוכש.
בתביעה שהגישו יורשי הרוכש, בית המשפט המחוזי קבע שלרוכש יש זכות בעלות ביושר במקרקעין כן דחה טענות שיהוי והתיישנות שהעלו המוכרים ויורשיהם, בין היתר מכוח הלכת הנאמנות הקונסטרוקטיבית.
בית המשפט גם דן בטענת הקטינות שהעלו המוכרים ויורשיהם ולפיה יש לפסול את העסקה משלא נתקבל אישור בית משפט למכירה בידי קטינים כמחויב לשיטתם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ובדיני הקטינות שקדמו לו.
בית המשפט המחוזי דחה את הטענה ונימק כי ייפוי הכוח קדם לחוק הכשרות שנחקק בשנת 1962 וכי על פי דיני הקטינות של המג'לה העותומנית שאלת הכשרות המשפטית של צד לחוזה אינה מתמצאת בעניין גילו אלא חולשת גם על מידת הבגרות הגופנית שלו בעת עריכת העסקה. בתיק שהתנהל, המוכרים לא הוכיחו כי התפתחותם הגופנית היתה מאוחרת למועד עריכת העסקה וכי היו קטינים לפי הדין שחל בשנת 1960. בית המשפט העליון דחה כאמור את הערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי והותיר את קביעותיו ומסקנותיו על כנן.
משרדנו ייצג את הרוכש ויורשיו בתיק זה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.
